<h1>ראבי"ה שו"ת סימן קס"ו</h1>
<h2>דף כז.</h2>
שמעתי בשם ר' תם שביטל מה שנהגו בפסח בשעת הפרשת חלה מן המצות שמניחים אותם בסל ורוצים לדונם להפטר מחלה על ידי אחת שנוטלים ומפרישים על כולם כאלו כולם עיסה אחת ונושכות זו בזו, ומביאים ראיה מדר' אליעזר שאמר הסל מצרפן לחלה ופסק התם רב יהודה אמר שמואל כוותיה. ולא נהירא ליה המנהג, שאם אמר ר' אליעזר להחמיר ולחייב בחלה לא יאמר להקל וכדי שיפטור בהכי. ותו דר' אליעזר גופיה קאמר, ובפרק כשם [סוטה ל' ע"א] מייתי לה, שתי עיסות אחת טמאה ואחת טהורה נוטל כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן פחות מכביצה באמצע כדי שיטול מן המוקף, ואמאי צריך לעשותם נושכים זה בזה, אם הכלי מצרפם בשעת הפרשת חלה יתנם לתוך כלי אחד ולא צריך להיות נותן פחות מכביצה באמצע, ותו דהכלי מצרף דוקא לקודש אבל לא לתרומה. הלכך נראה לו לר' תם שהעושה כן הפסיד. ויש לדחות דמפרק כשם אין ראיה, דהתם משכחת תקנתא אפי' בלא כלי, ותו דאפי' בכלי לא אפשר אם לא יהיו נושכות, דנהי שהכלי מצרפם לא הוי מוקף אלא אם כן נוגעות זו בזו. ותו כמו דהתם בנוגעות זו בזו מפריש מזו על זו דהוי כאלו היא עיסה אחת, הכי נמי כשמצרפם בכלי ונוגעות זו בזו מפריש מזו על זו, דמה לי נוגעת בעיסה ומה לי כשנאפו כבר כיון שאינן לשין כאחת. ויש להשיב דהא בפסחים אית מאן דמפליג בין נושכות לכעכין, אף על פי שבכעכין נמי יכול להגיען זה בזה לא עדיף כנושכות, ואפילו לא היו נוגעים נמי מצרפי לחייב ולפטור, אלא מטעם מוקף צריך להגיען, ולאפוקי ממה שתולה רש"י [גיטין ל' ע"ב] טעם מוקף משום שמא נאבד, וליתא, כדמוכח הכא. ותו אפי' לפירוש ר' תם א[ו]מר [אני] הני מילי בתרומה וחלת הארץ, אבל תרומה וחלה דחוץ לארץ האמר שמואל בפרק קמא דביצה [ט' ע"א] דאוכל והולך ואחר כך מפריש, וכשמפריש לבסוף אין כאן לא צירוף ולא מוקף, ואפילו היכא שלש הרבה כדי חלה ונתחייבו פוטרו בהכי, וכל שכן הכא. ויש לדחות כגון שבעוגה היה כדי חיוב חלה ונתן עיניו בצד אחד קודם להשאיר לחלה אבל לא קרא לה שם עד לבסוף שאכל, אבל בב' עוגות לא מהני. ולא נהירא, דמאי מהני נותן עיניו כיון שלא גמר אומר בלבו להפריש, הלכך ראיה גמורה מהתם. וקרוב הדבר בעיני שאפי' בלא צירוף כלי היה מותר להפריש, אם לא שלא היה בתחלה שיעור חיוב חלה הלכך בעינן צירוף כדי להביאם לידי חיוב, אבל לפוטרו לא חיישינן לא לצירוף ולא למוקף, והך דשמואל כגון שהיה שם בתחלה שיעור [חיוב] חלה. ותו לפירוש ר' תם צריך לפרש בדוחק פרק אלו עוברין גבי הני נשי דידן וכו' עד (לא משום מוקף וההיא דשמואל כגון שהיה שם שיעור חיוב חלה כדי להביאו לידי חיוב אבל לפטורי לא חיישו לא משום צירוף) אינהו דעבדי כר' אליעזר [הוא להביאם לידי חיוב אבל לפטורי לא], ואם כן האיך היו מביאים לידי [חיוב] חלה כר' אליעזר, ולא היו יכולין להפריש אלא מכל עוגה ועוגה מעט לחלה. אב"י העזר"י.
